שיקום נזקי מלחמה
באמצעות התחדשות עירונית
החוק לשיקום נזקי מלחמה באמצעות התחדשות עירונית נועד לתת מענה לאתגר כפול: היקף פגיעה רחב לצד הצורך בשיקום מהיר. לשם כך הוא מציע מסלול ייעודי המאיץ את התהליך באמצעות קיצור לוחות זמנים וחיזוק סמכויות הרשויות המקומיות, ובכך מגביר את הוודאות התכנונית והכלכלית בתהליך מורכב.
מטרתו המוצהרת של החוק היא לקדם התחדשות שתאפשר לתושבים לשוב ולהתגורר בסביבתם, בבניינים בטוחים, מחודשים ומחוזקים, ובמקביל לתרום להתחדשות המרחב העירוני, תוך מתן מענה טוב יותר לצורכי הציבור וחיזוק הפעילות הכלכלית במרכזי הערים שנפגע”.
חשיבותן של מטרות אלו נעוצה בכך שהן מבטאות מעבר מתפיסה של שיקום נקודתי של מבנים לתפיסה מתחמית רחבה יותר, הכוללת לא רק בנייה מחדש של מבנים, אלא גם התייחסות למרחב העירוני, לשירותים ולפעילות הכלכלית.
לצד יתרונותיו, החוק ממוקד בעיקר בתכנון עתידי ברמת המתחם, ומסגרתו מתייחסת בעיקר לבעלי הדירות במבנים שניזוקו, בעוד ששוכרים ותושבים בסביבה הקרובה מקבלים בו התייחסות מצומצמת יותר. בתוך כך, הוא אינו מספק מענה מספק לניהול שלב הביניים, תקופה ממושכת של אי ודאות, שבה תושבים ותיקים נאלצים להמשיך לחיות במרחב פגוע או מחוץ לשכונה.
נקודת המבט של קרת
כדי לממש את פוטנציאל החוק, נדרשת גם נקודת מבט שכונתית. על פי גישת מכון קרת, תהליך השיקום נתפס כתהליך שכונתי כולל, המתייחס למכלול התושבים והקבוצות החיות בשכונה, מפונים ושאינם מפונים, בעלי דירות ושוכרים, וכן בעלי עסקים מקומיים, ומשלב את כלל מערכות החיים המקומיות: קהילה, כלכלה מקומית, שירותים ותשתיות. גישה זו מטמיעה את צרכי מערכות אלו בתהליך התכנון והמימוש, ומדגישה שיתוף, שקיפות ובניית אמון בין התושבים לרשות ובינם לבין עצמם, לצד הבטחת רציפות תפקודית, כתנאים להתחדשות עירונית מיטיבה.
בהתאם לכך, לצד השאלה כיצד לבנות מחדש את המבנים שניזוקו, עולה גם השאלה אילו מנגנונים יבטיחו את שימור, ואף את העצמת, תפקוד השכונה וחוסנה הרב ממדי, קהילתי, חברתי, כלכלי וסביבתי, לאורך רצף השלבים, מן המענה המיידי שלאחר הפגיעה ועד להשלמת ההתחדשות, וכן את הטמעת צרכי השכונה בתהליך התכנון והמימוש.
מכלול זה אינו תחליף לתכנון הסטטוטורי, אלא שכבה משלימה הנדרשת למימושו האפקטיבי ולגישור על הפער בין התכנון לבין התפקוד והחיים השכונתיים.
כלים יישומיים ופעולות מיידיות
מנגנוני העבודה שפותחו בקרת מספקים מעטפת לניהול תהליך התחדשות עירונית מיטבי במסגרת תהליכי פינוי בינוי
עריכת מיפוי שכונתי רב-ממדי
יש לערוך מיפוי של השכונה במגוון אמצעים (איסוף מידע מבעלי תפקידים, עריכת קבוצות מיקוד והפצת שאלונים לתושבים, שימוש במידע קיים כגון סקר שביעות רצון עירוני וכיו”ב), ולבנות תיק שכונה הכולל לא רק את מצב המבנים והתכנון הסטטוטורי, אלא גם היבטים על המצב הדמוגרפי, הכלכלי והסביבתי של השכונה לפני ואחרי המלחמה – הרכב האוכלוסיה, תחושת הבטחון, רמת הקהילתיות, תשתיות וניקיון, שירותים, מענים ומשאבים קהילתיים בשכונה, האם קיימים נכסים שיכולים להפוך לעוגנים קהילתיים, הזדמנויות ואתגרים ייחודיים לשכונה, וכיו”ב.
הקמת פורום עירוני רב-אגפי
בניית צוות משימה הכולל נציגי הנדסה, רווחה, חינוך ושפ”ע לניהול השיקום בראייה מערכתית כוללת.
ניהול רב-מגזרי
שילוב המגזר הפרטי (יזמים) והקהילה המקומית כבר משלבי התכנון המוקדמים, במטרה לבנות אמון ולהבטיח שהשיקום עונה על צורכי השטח.
ניתוח ובחירת כיווני פעולה
כולל גיבוש פתרונות לאתגרים החברתיים והקהילתיים הספציפיים העולים מתהליכי ההתחדשות ומהשפעות המלחמה על הקהילה בשכונה.
ניהול המידע
ריכוז מידע על תושבים (בעלי דירות ושוכרים) וצרכיהם במקום אחד, אשר יהיה נגיש לכל אגפי העירייה.
ביסוס אמון ושקיפות
על המנהלת לייצר צינור מידע מהימן, המנגיש את המידע הנדרש לתושבים בערוצים מגוונים ובשפות שונות, במהלך כל תקופת השיקום.