המדריך לדו"ח החברתי עודכן לגרסה 3.0 לאחר סקירת דו"חות, ראיונות עם יועצים ומנהלות, ודיונים מקצועיים. היועצים מתארים פער בין מה שההנחיות מבקשות לבין מה שקורה בשטח: לעיתים היועץ נכנס לתהליך רק אחרי שכבר נבחרה חלופה, ולעיתים ההמלצות נשחקות בשלבי הביצוע.
"אנחנו משקיעים בדו"חות ובסוף הם לא מיושמים. הדו"ח נהיה קישוט."
— יועץ חברתי
הפערים המרכזיים הם שלושה: עיתוי, שבו העבודה החברתית מתחילה מאוחר מדי; מעמד, שבו היועץ נדחק מדיוני הליבה של צוות התכנון; ויישום, שבו אין מנגנון פיקוח על ההמלצות לאחר אישור התוכנית. דווקא בשלבי הרישוי, הביצוע והאכלוס, שבהם ההשפעות החברתיות מתממשות, הליווי החברתי הוא הדל מכולם.
המסמך מציע לעגן את הרציפות של העבודה החברתית לאורך כל שלבי התוכנית, להבטיח לה מקום קבוע בדיוני התכנון, לפקח על יישום ההמלצות עד האכלוס, ולהכין מסמך שכונה אחד שישמש בסיס לכל המתחמים. הצלחת ההתחדשות נמדדת לא רק בהיקף הבנייה, אלא ביכולת לשמור על חיי הקהילה ועל הזכויות של התושבים לאורך זמן.
