שכונת פסגת אלון (לשעבר יוספטל), פתח תקווה

שכונת פסגת אלון בפתח תקווה ניצבת בפתחו של תהליך התחדשות רחב היקף, שצפוי להימשך שנים רבות ולשנות את פניה. בשכונה כ-3,720 תושבים המתגוררים בכ-1,370 יחידות דיור. היא מוגדרת כשכונה חברתית-כלכלית נמוכה, בדירוג 3 מתוך 10.

מכון קרת לחקר ויישום התחדשות עירונית פועל מתוך תפיסה של התחדשות רב-ממדית. לדעתנו, ההתחדשות היא תהליך חברתי, כלכלי וסביבתי, ולא רק פיזי. מתוך תפיסה זו נולד המיזם "שכונה מתחדשת", המשותף למכון קרת ולרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. תיק השכונה והתכנית האסטרטגית לפסגת אלון נכתבו בהובלת מנהלת כרמים בעיריית פתח תקווה.

אתגרים מרכזיים

השכונה ניצבת בפני מערך מורכב של חסמים חברתיים ומרחביים, שפוגעים באיכות החיים ומקשים על יישום ההתחדשות.

חוסן חברתי נמוך. האמון בין קבוצות האוכלוסייה מוגבל, והבדידות גבוהה: כ-58% מהתושבים חווים תחושת בדידות. רק כ-12% משתתפים בפעילויות קהילתיות, וכ-40% סבורים שהם יכולים להשפיע על המדיניות המקומית. בנוסף, כ-70% דיווחו על חוויית אפליה בשנה האחרונה.

כלכלה מקומית מצומצמת. היקף המסחר בשכונה עומד על כ-186 מ"ר בלבד, והשכונה כמעט אינה מייצרת מחזור כלכלי פנימי. רוב הצרכים היומיומיים, כמו מזון, תרופות ושירותי בנקאות, מחייבים יציאה מהשכונה. עבור כ-43% ממשקי הבית שאינם מחזיקים ברכב, זהו אתגר יומיומי משמעותי.

תשתיות ומרחב ציבורי מוזנחים. מערכות הניקוז והתאורה ישנות, המדרכות אינן רציפות, ההצללה דלה, וחלק ניכר מהשטחים הפתוחים אינו מתפקד כמרחב ציבורי. השכונה כמעט אינה מחוברת לנחל מזור, שיכול היה לשמש ריאה ירוקה ומוקד קהילתי.

ניתוק מהעיר. כביש 40 מהווה חיץ פיזי, והעדר שבילי הליכה ואופניים רציפים מגביל את הנגישות לתחבורה ציבורית ולשירותים. התוצאה היא שכונה שנוכחת בעיר, אך אינה חלק פעיל ממנה.

נקודת המבט של קרת: שכונה היא לא רק מרחב פיזי, אלא מערכת חיים שלמה: דיור, קהילה, כלכלה, חינוך, סביבה ותרבות. לכן, כאשר ההתחדשות מתמקדת רק בבניין, היא מחמיצה את העיקר.

הזדמנויות מפתח

למרות האתגרים, פסגת אלון טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי. התוכנית המופקדת מציעה שינוי מרחבי רחב: הריסה של 998 יחידות דיור ישנות ובנייה של 4,376 יחידות חדשות. יחד עם 386 יחידות קיימות שאינן מיועדות להריסה, השכונה תכלול כ-5,374 יחידות דיור. צפיפות המגורים תזנק מכ-10 יחידות לדונם כיום לכ-34 יחידות לדונם.

השקעה במרחב הציבורי. התוכנית כוללת כ-34 דונם של שטחים ציבוריים פתוחים, כ-46 דונם של שטחי ציבור לחינוך, בריאות, רווחה ותרבות, ורשת מעברים להולכי רגל המחברת את השכונה לכפר אברהם ולפארק סירקין. בנוסף, היא מציעה מסחר של כ-8,400 עד 10,400 מ"ר ותעסוקה של כ-10,300 עד 13,000 מ"ר, בעיקר לאורך רחוב יוסבורג.

עובדה מרכזית: מתוך 998 יחידות הדיור המיועדות להתחדשות, 119 הן יחידות דיור ציבורי. מרביתן (כ-91%) בבעלות עמידר, לצד עמיגור (כ-5%) והחברה לדיור פתח תקווה (כ-4%). הטיפול בדיירים אלו דורש ליווי ייעודי לאורך כל התהליך.

שלושה צירי התערבות משלימים:

1. חיזוק החוסן וההון החברתי: בניית אמון הדרגתי בין הקבוצות, טיפוח מנהיגות קהילתית רב-תרבותית, שמירה על רציפות קהילתית לאורך כל שלבי הפינוי והבנייה, ושדרוג מוסדות הקהילה הקיימים כמו המתנ"ס.
2. פיתוח כלכלה מקומית ותעסוקה: צמצום הדליפה הכלכלית, תמיכה ביוזמות קהילתיות כמו שווקי רחוב ומיקרו-עסקים, והכשרות מקצועיות ותמיכה בעסקים קיימים בתקופת הביצוע.
3. שדרוג תשתיות וחוסן אקלימי: טיפול מיידי בתאורה, בניקוז ובמדרכות, נטיעה והצללה רחבת היקף, וחיבור לנחל מזור.

השלבים אלה צריכים להתחיל עכשיו, במקביל לקידום התכנון והיתרי הבנייה. השכונה תגיע לרגע המימוש חזקה יותר, מאורגנת יותר ומוכנה יותר לשינוי.

סיכום

השכונה ניצבת בנקודת מפנה. ההחלטות שיתקבלו בשנתיים הקרובות ייקבעו את דמותה של פסגת אלון לשנים רבות. הצלחת ההתחדשות לא תימדד רק במספר היחידות שייבנו, אלא ביכולת לבנות כבר עכשיו קהילה חזקה, כלכלה מקומית פעילה ותשתיות בטוחות.

לשם כך נדרש שיתוף פעולה בין הרשות המקומית, הרשות הממשלתית, אנשי המקצוע והתושבים עצמם. התושבים הם שותפים מלאים לתהליך, ולא רק נמענים שלו.